עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

"רק על עצמי לספר ידעתי," כתבה רחל המשוררת.
"צר עולמי כעולם נמלה."
יושבת וחושבת, מה אני יכולה לומר על עצמי. לספר. מי אני? מה אני? למה אני?
אין למה. רק מי ומה.
"רק על עצמי לספר ידעתי," ואיני יכולה להגיד דבר על עצמי.
"צר עולמי כעולם נמלה," אומרת. אמת.
באתי לספר על עצמי, על השקפתי מתוך עיניי נמלה, קטנה וזעירה בעולם גדול ומוחץ.
"גם את דרכי – כדרכה אל צמרת –
דרך מכאוב ודרך עמל."
כי רגשותיה ומכאוביה של נמלה בעולם גדול ומוחץ צריכות להיכתב. צריכות מקום להקרא.
"למה קראתם לי, חופי הפלא?
למה כזבתם, אורות רחוקים?"
אז אולי בכל זאת יש למה.

בחיבה,
אני.
חברים
100% MEWhiteNightdoctor Hronatearsכבר לא כאן
זאתיPureBlackohmymeonlymesee from the heartalice
TigerLilyLonelyGirlyehavHere To LoveBoka55
נושאים
i love

אני אוהבת לראות את השם שלך.
אני אוהבת לראות את החיוך שלך.
אני אוהבת לראות את השיער שלך.
אני אוהבת לראות את העיניים שלך.
אני אוהבת לראות את השפתיים שלך.
אני אוהבת לראות את הפנים שלך.
אני אוהבת את הפרצופים שלך, במיוחד כשאתה מופתע.
אני אוהבת לראות את הקמטים הקטנטנים מצידי העיניים שלך כשאתה צוחק.


אני אוהבת לראות אותך צוחק.
אני אוהבת לראות אותך שמח.
אני אוהבת לשמוע אותך צוחק.
אני אוהבת לשמוע אותך מדבר. אני אוהבת את הקול שלך.
את הצרידות המצחיקה שבו,
את הטון שבו אתה מדבר.

אני אוהבת את המבטים הנוקבים שלך, אני אוהבת לראות אותך מרוכז.
אני אוהבת לראות אותך משחק בשיער שלך, שעות.
אני אוהבת לראות אותך בכלל, לדעת שאתה שם, גם אם אני לא.

תחבק אותי ככה קרוב, אתה שומע?
ואל תיתן לי ללכת, לעולם...
אני אוהבת את זה ככה, אתה יודע?
לא רציתי אחרת מעולם.

אני חיה את הזמן שאתה נוגע
מדמיינת לי חיים שלמים שלא היו
מתקנת כל דבר כשהוא גורע
מתענגת על זמנים שלא חלפו

ואתה שם מסתכל
מסובב אותי במבטך
ואתה זה שאומר
אני אוהב אותך, כל כך.
מעבר

לרוב, להגיע למקום חדש ולהתחיל מאפס זה הדבר הכי נורא שקיים. אתה לא מכיר אף אחד, הכל זר ומוזר בעיניך.
חוקים חדשים, אנשים חדשים, נופים חדשים.
דברים שהתרגלת אליהם במשך כל כך הרבה זמן פשוט מושלכים לפח, כאילו לחצת דיליט על תיקייה מלאת תמונות ישנות במחשב.
לפעמים הדיליט הזה הוא דווקא די טוב. מקום חדש, אנשים חדשים, כמעט חיים חדשים. מתחילים הכל מאפס, מההתחלה. אף אחד לא מכיר אותך, והפעם זה לא מינוס, אלא פלוס. יתרון ענק שיכול לגרום לך לחייך ולרקוד מרוב אושר.
אתה יכול להיות מי שאתה רוצה, להכיר לאנשים את "עצמך החדש" איך שאתה רוצה, רק כי החלטת. אתה יכול להישאר כפי שהיית קודם, או לשנות את האופי שלך, ואף אחד לא ידע בחיים.
אתה מתאים לעצמך את החיים החדשים שלך לפי איך שאתה רוצה שהם יהיו.
למרות שהגישה הזאת נשמעת מפתה וכמעט מוצלחת, לצערי אני עדיין בקבוצה של הגישה הראשונה. שונאת התחלות חדשות, שונאת מקומות חדשים ולא מוכרים, שונאת להתחיל את הכל מחדש.
אדם בודד

איך פתאום קם אדם ומרגיש את החושך
ואני מצייר אנשים בלבן
הוא עומד ולא זז, הוא רחוק מהאושר
וחולם על חיים שהיו לו מזמן

מסתכל על הנוף, מנגן על גיטרה
ומרעיד מיתרים מול אוזניים ריקות
הוא רואה נערה, מדמיין אותה שרה
המפרט מתרטב בדמעות עצובות

הוא לא יודע שהשקט שנגמר
לא יחזור היום, ולא מחר
הוא לא יודע שעיניים עייפות
רק מחפשות מקום לבכות,
הוא לא יודע שהוא לא לבד.

כשהים נעלם, מתחבא בתוך חושך
הוא מתרחק מהחוף השקט והקר
הוא מוחא ת'דמעות, וצופה לו באושר
שם באופק, רחוק, בין גלים נעלם

הוא לא יודע שהשקט שנגמר
לא יחזור היום, ולא מחר
הוא לא יודע שעיניים עייפות
רק מחפשות מקום לבכות,
הוא לא יודע שהוא לא לבד.

איך פתאום קם אדם וטועם את החושך
כשאני רק רואה את האור הלבן
הוא עומד ובוכה, מתגעגע לאושר
וחולם על חיים שהיו לו מזמן.
אחיות או לא להיות

אי אפשר יותר ללכת על הדרך בלי למעוד.
אי אפשר יותר לצחוק מבלי לבכות.
הזכרונות מתחלפים בצעקות רמות
עקיצות דבורים שלא נעלמות בעור.
אי אפשר להריח יותר פרחים שבדרך
השביל יתרומם וישרוט אותך בברך
אי אפשר יותר להרים מבט למעלה ולראות שמיים כחולים
הכחול התחלף לאפור רפאים.
הציבו בפני בחירה אחת, שאלת המיליון
מי אמר את זה? אחיות או לא להיות.
זה בסדר לבכות, ילדה

זה בסדר לבכות, ילדה קטנה.
החיים הם כאן במתנה.
אף אחד לא הבטיח שהם שלך לנצח. בסוף הם נעלמים ממך.
זה בסדר לבכות, ילדה קטנה.
אנחנו כאן במתנה.
מחכים בעולם ביניים למשהו טוב יותר.
אדם לא נולד לחיי נצח,
הוא מקבל מתנה מאלוהים ליום ההולדת הראשון.
אבל בסוף לוקחים ממנו את המתנה,
אולי בגלל שהוא לא אוהב אותה.
אולי בגלל שהוא כבר לא צריך אותה.
אולי פשוט בגלל שזה הזמן שלה לחזור.
זה בסדר לבכות, ילדה קטנה.
לשחרר דמעות זה מותר כשהולכת מתנה.
זו מעין ברכת פרידה,
שתעביר אותה אל העולם הבא.

פוסטים בנושא אהבה
כמו ורד
14/04/2015 16:21
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה
אתה כמו ורד. יפהפה וקוצני, מפתה ומאיים, נעים ומעניש. אתה הכל ביחד. וזה מה שיפה בך. אתה מקסים אותי במבטך. לא צריך יותר מזה. רק חצי מבט ואני שלך. חצי מבט ולב מתמלא, חצי מבט ודפי דפדפת עמוסים בך, חצי מבט ושתיקה מתוקה מרה. כי ככה הכל הולך אצלך -  המשך...
1 תגובות
סופסוף לנשום
08/03/2015 15:15
BlackChamomile
אהבה, ישן, קטעים קצרים
אני לא יודעת מה קורה לי. לא חשבתי שככה זה יקרה, בטח לא עכשיו, בטח ככה ללא סיבה. כבר הרבה זמן שאתה קיים בלב שלי, תופס חלק נרחב מאוד ממנו. עד עכשיו היית שם לכוד, לוחץ עם אגרופיך על דפנות ליבי, דורש לצאת ובו זמנית גם להישאר שם. ועכשיו? עכשיו  המשך...
3 תגובות
מכתב ישן
07/03/2015 18:56
BlackChamomile
אהבה
איפשהו שם בחדר שלך יש פתק שמחכה שתיקח אותו, תאחז בו באצבעותייך הארוכות ותמולל ביניהן את קצהו. הוא מחכה להיקרא, שוב ושוב, שיבהו בו עיניים חומות בורקות, שהתלבטות משתקפת בהן. בתוך כיס מכנסך יש טלפון שמחכה שתאחז בו, תעביר את אצבעותייך העדינות על מסכו הקריר, ותקליד בו סיפרה סיפרה, אחת  המשך...
4 תגובות
אתה
12/12/2014 13:50
BlackChamomile
שיר, אהבה
אתה רע, יותר רע ממני, כולך ספוג רשע טהור. ולא אכפת לך ממני, למרות מה שאתה אומר מפזר מילים משתיקות כאלה, שאתה כבר לא יכול לזכור. אתה מבקש שאפסיק, שארחם, אבל לא מגיע לך שאתחשב בך ואתה לא שווה את זה, שהלב שלי יהיה שייך לך. אני רוצה לדעת מה  המשך...
2 תגובות
נקמה
03/11/2014 20:50
BlackChamomile
שיר, כאב, אהבה
אתה מכאיב לי, ופוצע אותי, מפשיל מעלי את עורי. אתה אכזר, הורג אותי, מייסר אותי עד דמעות. אתה קר, ואדיש, וצובט לי את הלב במלקחיים שורפות. אתה רע, אתה לא בשבילי, ולא אוהב אותי בחזרה. ועל כל זה אני רוצה להשיב מלחמה, לנקום. אני רוצה שזה יכאב לך. שיכאב כמו  המשך...
3 תגובות
למה?
14/10/2014 09:31
BlackChamomile
שירים, אהבה
למה חזרת? למה עכשיו? לא הספיקו לך החודשים ההם? למה הופעת שם, עומד וצופה בי מהצד, למה לא יכולת להיעלם? למה הגעת, כשחולצתך חדשה ומגוהצת? ודאי ידעת שגם אני אהיה. למה צצת שם, בין פיסות של חושך? אחרי שחשבתי שהכל הסתדר. למה לא התקת מבטך, והמשכת להביט בי? בוחן אותי,  המשך...
3 תגובות
הכל שאריות ממך
19/08/2014 13:32
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה, כאב, דמעות, געגוע
מחברת שורות, שולחן כתיבה, עיפרון. הדפים כבר רטובים מדמעות שלא מפסיקות לרדת. שאריות. מפלים של עצב וכאב, לב שבור, מרוסק. שרוף. שאריות. תופעה של טימטום, מחוסר אהבה. איך הרשיתי לעצמי להתאהב בך? אתה הדבר הכי טוב והכי גרוע שקרה לי. אני צוחקת על עצמי. מגיע לי שאצחק. שאריות. איך העזתי?  המשך...
3 תגובות
מתגעגעת
18/08/2014 21:43
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה, כאב, געגוע
אני מתגעגעת אליך. באמת באמת, ילד. אתה כל כך חסר לי. בחיים לא היית מנחש שככה אני אוהבת אותך. עצוב לי עכשיו, כשאני לבד. בלעדיך. אתה כל כך חסר לי. אני מרגישה ריקנות בתוכי. הכל חסר לי, ההודעות ממך, ההרגשה המקפיצה הזאת כשאני רואה שאתה מחובר, סיבוב ה-360 שהלב עושה  המשך...
2 תגובות
כמו בפעם בשעברה
05/08/2014 17:23
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה, ישן
הינה זה חוזר. אני מרגישה את זה מבעבע בתוכי, מאיים להתפרץ. מישהו הפעיל את אזעקת החירום וכל צוותי ההצלה דרוכים ומוכנים. הפרפרים המיוחדים ששקטו כל העת האחרונה כבר הטעינו את כנפיהם המזמזמות, והן מוכנות להפעיל אותן ולעוף לקרב. העקצוץ המתוק-דוקר שבתחתית הבטן כבר מלחש ומבעבע בתוכי, מתחמם כמו לבה כדי  המשך...
2 תגובות
אותה אחת
04/08/2014 14:29
BlackChamomile
קטעים קצרים, כאב, אהבה, ישן
אני מרגישה כל כך חלולה שזה כואב. אפילו לחברה הכי טובה שלי כבר נמאס לשמוע את הקיטורים הבלתי פוסקים שלי. מה בסך הכל ביקשתי? אני לא חושבת שזה כל כך מוגזם לבקש... לכולם יש ורק לי לא? זה הדבר הכי נכון והכי צודק לבקש. אני חושבת שכל הבעיה התחילה בערך  המשך...
2 תגובות
כוכבים מקסימים
03/08/2014 23:09
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה
הודעה חדשה. אדם: אני מחכה לך בפארק, תבואי X נשיקה... הוא שלח לי נשיקה! קפצתי באושר בחדר, נופלת על הכיסא המשרדי ומסתובבת במהירות, מניפה ידיים באוויר בשמחה. קפצתי מהכיסא ושלחתי יד אל דלת הארון, פותחת אותה בתנופה ומתחילה לחטט בזריזות בין כל הבגדים עד שמצאתי ג'ינס וחולצה סבירים מספיק לפגישה  המשך...
3 תגובות
שבורה מבפנים
31/07/2014 13:50
BlackChamomile
קטעים קצרים, כאב, אהבה
ליבי, אם היית יודע כמה כאב אתה מסב לי עכשיו. ליבי, אם היית יודע איך העפת מעלי כל עננת אושר שהייתה לי. ליבי, אם היית יודע איך שברת אותי מבפנים. הו, ליבי. היית מרגיש כמוני. נורא. אני יודעת שכוונותיך לא רעות, ליבי. אני יודעת שאתה לא כאן כדי להכאיב. לא  המשך...
8 תגובות
נעלם
30/07/2014 17:10
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה, כאב
מרגישה ריקנות. כאילו משהו בתוכי נעלם. הוא היה זמן מה בי, תפס חלל גדול דיו כדי לתת לי הרגשה שאני מלאה, שלמה. כאילו הוא הדבק שחיבר את כל החלקים שבי, מאחה אותם מחדש ומחזיק אותם יציבים והדוקים זה לזה. הוא השרה בי הרגשה חמימה ונעימה, מסב לי אושר. אושר של  המשך...
2 תגובות
לא יחזור
29/07/2014 20:28
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה, כאב
אני כבר נטולת תקווה שהוא יחזור. הוא לא אמר שילך. אבל גם לא אמר מילה על לשוב. אין יום שאני לא מתפללת בבוקר שהמזל יאיר לי פנים ושהוא ישלח לי סימן חיים. " אני חי " " אני בסדר " " הכל טוב אצלי " בכל פעם שאני מדליקה את  המשך...
0 תגובות
אהבתי נער
15/06/2014 18:36
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה, כאב
"אהבתי נערה, וגם היא אהבה אותי, אבל נאלצתי לעזוב אותה. למה? איני יודע. דומה היה כאילו היא מוקפת מעגל של חמושים שמכוונים את חניתותיהם כלפי חוץ. בכל פעם שהתקרבתי, נתקלתי בחודי החניתות, נפצעתי ונאלצתי לסגת. סבלתי מאוד. הנערה לא היתה אשמה בזה? נדמה לי שלא, בעצם, אני יודע שלא. ההשוואה  המשך...
4 תגובות
אהבה.. גם דרך מחשב היא כואבת
14/06/2014 15:19
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה, כאב
איך אני תמיד עושה את זה. זה כואב שבא למות. פעם. אחר פעם. שוב. ושוב, ושוב. כל פעם מחדש, אותה טעות. כאילו, כמה קשה ללב הדבילי שלי לקלוט שזה לא מוביל לשומקום ולהפסיק לעשות את זה כל פעם מחדש?! מילים. מילים יפות, שנקלטות דרך עיני, מצג המחשב אל מוחי, מהפנטות  המשך...
4 תגובות
רוצה אותך אתה
13/06/2014 13:23
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה
אני לא צריכה שתהיה מיוחד. אני רוצה אותך כמו שאתה, עסקת חבילה. לא רוצה שתשתדל בשבילי, שתהיה מישהו שאתה לא כדי להרשים. אני רוצה אותך כמו שאתה. רוצה אותך גמד, עם שיער שחור ומשקפיים, כזה שתמיד מלכלך את המכנס בדרך לבית ספר, כי התכופפת מתחת למכונית כדי ללטף חתול. רוצה  המשך...
4 תגובות
כל כך קשה... קשה להיפרד.
12/06/2014 18:35
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה
אתה היית בן 17. עמדת לסיים תיכון, לעזוב את המסגרת של גיל הנעורים וללכת לצבא, להתחיל את החיים האמיתיים ששם בחוץ. היית עמוק בתוך בגרויות ומגנים ולחצים של התחלה של הסוף. אני הייתי בת 14. שנה שניה בחטיבה, ילדה קטנה עם חלומות גדולים. הילדה שהביטה בך בכל פעולה בצופים, צמודה  המשך...
2 תגובות
זה הורג אותי.
05/06/2014 11:51
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה, כאב
זה הורג אותי, מכרסם אותי מבפנים, גורם לי לרצות לצרוח ולשאוג החוצה. להוציא את כל הזעם שלי ולהזרים את הדמעות עד שיתייבשו ואשכח הכל. אני לא יכולה עם המצב הזה יותר. אני יודעת שטעיתי, אבל אני אמרתי לך את זה בהתחלה. אתה אמרת שזה לא משנה לך, שתתגבר על זה,  המשך...
1 תגובות
אז תגיד לי, איפה אתה?
21/05/2014 19:20
BlackChamomile
קטעים קצרים, אהבה
אני משוטטת ברחובות. טוב, לא ממש משוטטת. הוא הבטיח שיבוא, כי קבענו. מעניין למה הוא לא בא. אני נעצרת ליד שלט הרחוב הגבוה, ונשענת עליו. הוא קר כנגד עורי, וגורם לי להרגיש עד כמה מזיעה מלחץ אני. אני שולחת מבט קצר אל השעון, די מהססת לראות מה השעה שניה לפני  המשך...
2 תגובות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
על אדן החלון

אני יושבת לי על אדן החלון
על המדרכה למטה נח לו שם עלון
אני חושבת לי,
איזה יום יפה היום.

שקיעה אחת, שקיעה שניה, אני סופרת כבר שלוש
לא יוצאת לי מהחדר עד שלא אפסיק לחשוש
אני אוחזת בידי ומדמיינת את ידך
ממשיכה לבהות בעלון שעל המדרכה
חושבת לי,
איזה יום עצוב היום.

אור,
בוקע מהחלון
גורם לי לעוף רחוק
מחשבותי, עפות להן...
אור,
שמשכיח את כאבי
מעיף את אכזבותי
וגורם לי לחשוב
על איזה יום היום
אני אוהבת אותך, כנראה

אני אוהבת אותך.
אני אוהבת אותך, אבל קשה לי להגיד את זה.
אני אוהבת אותך, אבל קשה לי לשמוע את זה.
אני אוהבת אותך, אבל אני לא יכולה לדבר על זה.
אני אוהבת אותך, אבל אני לא יכולה לחשוב על זה.
אני אוהבת אותך, אבל אני לא יכולה לחלום על זה.
אני אוהבת אותך, אבל כואב לי.
כואב לי שאתה כאן.
כואב לי שאתה שם.
כואב לי שאתה לא מתייחס אלי.
כואב לי יותר שכן.
כואב לי שאתה לא מדבר אלי.
כואב לי יותר כשכן.
כואב לי לאהוב אותך, אבל כואב לי לנסות לא לאהוב אותך, יותר.
אני אוהבת אותך למרות שאני לא אוהבת לאהוב אותך.
אני אוהבת אותך אולי בגלל שאני לא אוהבת.
אני אוהבת אותך מסיבה כלשהי, זה בטוח. אבל מהי?
אני אוהבת אותך כי אני פשוט אוהבת אותך, כנראה.
לעזאזל איתך!

כן, אתה. אתה אתה!
אתה, שגרמת לי להסתכל עליך בצורה שונה.
אתה, שגרמת לי לאהוב כל חלק וחלק ממך.
אתה, שגרמת לי להסתכל על הדברים הטובים, ולמחוק את הפגמים שלך.
אתה, שגורם לי לאהוב אותך.
אתה, שלא מחזיר לי אהבה.
אתה, שגרמת ללב שלי להשבר.
שוב. ושוב. ושוב.
לעזאזל איתך, אני שונאת אותך, ואוהבת אותך כל כך.
זה הגיוני?
כנראה שכן.
לעזאזל איתך.

קשה לראות את האמת כשהיא שקופה
בעיקר בגלל שזה לא מה שאני רוצה
המועקה בלב נהפכת הקלה
ואז חוזרת לעצמה

לפעמים אני רוצה לעוף רחוק
לפרוש כנפיים
מרגישה כמעט תמיד כל כך לבד
לא רוצה לפקוח עיניים